חצר שמידט ברחוב הלל

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"

 

חצר שמידט ברחוב הלל

 

פעיל חשוב של הקתולים הגרמנים היה הנזיר לדיסלאוס שניידר שהגיע לירושלים בשנת 1876 וראה את הפעילות הגרמנית-פרוטסטנטית ואת פעילות הטמפלרים, ודרש שגם הקתולים הגרמנים יפעלו בעיר, אבל הפטריארך הלטיני לא נתן לזה יד. בשנת 1873 ייסדה גברת גרמניה בשם תרזה זאקסה, שהיתה בקשר עם שניידר, בית ספר קתולי לבנות בירושלים. היה זה בניין קטן שעמד ברחוב הלל של היום.

עד סוף שנות ה – 70 של המאה ה – 19 היו בירושלים בסך הכל כ – 20 גרמנים קתולים, אבל בראשית שנות ה – 80 המצב השתנה ביזמת האגודה הפלשתינאית של הקתולים בגרמניה. הם החליטו להקים בירושלים מרכז גרמני קתולי ובו תהיה גם אכסניה לצליינים ומקום למתיישבים ולחוקרים גרמנים. הם התכוונו להקים על המגרש שנרכש על ידי האב שניידר אכסניה, בית ספר ובית חולים. בשנת 1886 הוקמו על המגרש שני בניינים גדולים. האדריכל היה הגרמני טמפלרי תיאודור זנדל וגם הבנאים היו גרמנים. במבנה המערבי היתה אכסניה ובה 25 מיטות וקפלה. על הגג היה מגדל פעמונים. בבנין השני היה בית ספר לבנות שהתחיל עם 21 בנות. בבניין זה היו גם שלשה חדרים לחולים. את הבית ניהלו אחיות ממסדר סט. בורומיאוס הגרמני.

בשנת 1890 הגיע לירושלים האב הקתולי שמידט – בלשן ומומחה לשפות שמיות והיה פעיל מאד בבית הספר ולכן המוסד נשא את שמו. האכסניה לעומתו לא הצליחה ולכן חיפשו מקום חילופי, ובסופו של דבר הקימו של האכסניה מול שער שכם. (באתר מאמר: "אכסנית סנט פאולוס".)
האכסניה ברחוב הלל פעלה עד מלחמת העולם השניה.
על בניין האכסניה נבנתה בשנת 1925 קומה נוספת.

 

 

 

 

 

 

 

 

אחרי קום המדינה פעלו בבניינים גופים שונים כמו :

בית ספר "מעלה", שבט "משואות" של הצופים הדתיים, ומשכן

תזמורת הנוער העירונית.
המבנה המרשים הוא מבנה האכסניה. חזיתה ניאו רנסנסית סימטרית

עם פתחים ניאו גותיים ועיטורים של קשקשי דג.

כיום בבניין המזרחי יושב קצין העיר ירושלים ובבניין המערבי

נמצא בית הכנסת האיטלקי שנבנה סביב שנת 1700 בעיירה

"קונילאו ויניטו" והובא ארצה.

לידו מוזיאון של יהדות איטליה.